מהו תעריף מים ולמי הוא משולם?
בעבר, התשלום עבור המים היה חסר סדר – לא היה קשר ברור בין התשלום לבין עלויות ההקמה והתחזוקה בפועל. אופן תשלום זה הביא לכך שהיה מחסור משמעותי בתקציבים לשיפור ולייעול המערכות. החל מה1.10.2010 חלה רפורמה במשק המים, והתעריפים הנהוגים במשק המים הפכו להיות מבוססים על עקרון העלות, כלומר, הם נקבעו על פי עלות תחזוקת התשתיות הנועדו לספק מים. תעריף המים מחושב, נכון להיום, על פי מספר הנפשות בבית, כאשר כל נפש זכאית ל-3.5 מ"ק מים בחודש בתעריף מינימלי של 8.05 ש"ח (כולל מע"מ). כל כמות שנצרכת מעבר לכך תתומחר בתעריף של 12.95 ש"ח (כולל מע"מ). בשנים האחרונות עבר המשק שינוי משמעותי באופן חישוב תעריפי המים, זאת בעקבות העברת האחריות והסמכות על גביית התשלום מהרשויות המקומיות אל תאגידים איזוריים ועירוניים.
הנחה בתעריפי המים – מי זכאי?
קיימים תנאים המאפשרים הקלה בתשלום המים, ומעניקים לזכאים להם תוספת של 3.5 מ"ק לחודש (כלומר, הכפלה של בסיס הזכאות). יש לענות על אחד מהתנאים הבאים:
- קבלת גמלת שירותים מיוחדים
- קבלת קצבת ניידות
- קבלת קצת סיעוד בשיעור של 150% (לפחות)
- קבלת גמלת ילד נכה
- זכאים לתגמול על פי חוק נכי רדיפת הנאצים או חוק המלחמה בנאצים (בתנאים מסוימים).
- נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (עם הסתייגויות)
רשימת הזכאים הינה רשימה סגורה, והיא נקבעת על ידי הגופים האחראים לכך, ומועברת אל רשויות המים.
ההבדל בין תעריף מים לאגרת ביוב
אגרה זו משולמת כתוספת לתעריף המים הנהוג, והיא משמשת לכיסוי עלויות האחזקה של תשתיות הביוב העירוניות. החל מקום המדינה סובסדו תעריפי המים והביוב עבור כלל התושבים, אך החל מ2010, ועם החלת הרפורמה בתעריפי המים, הוטלה מלוא אחריות התשלום על התושבים. הרשויות המקומיות הן אלה הגובות את האגרה, וזו מחושבת על פי נגזרת של כמות המים הנצרכת. כמובן שהתנאי לגביית האגרה הוא שהמערכת משמשת את הנכסים האמורים. אגרת הביוב נועדה לכסות את עלותן של ההוצאות הקבועות (כמו טיהור, או חשמל), את תחזוקת התשתיות השוטפת (למשל מתקני טיהור, או תיקונים), ואף נועדה עבור קרן שהוקמה לשיקום התשתית הישנה.